חזון למועד.

 

אילו היינו חיים בצרפת או איטליה,

ולא צריך היה להסביר,

כי פריון עבודה רק עולה,

כשעם ארוחת צהרים,

שותים כמובן מאיליו גם כוס יין.

 

אילו היינו לוגמים טעימות ראשונות,

עם ינקות, על ברכי ההורים.

וטעם נרכש היה כבר נרכש עד גיל נעורים,

לא הייתי צריך להשקיע שעות כימים,

לשכנע זרים לטעום סגנונות אחרים.

 

אילו יכולתי לומר לך,

בלי מילים ארוכות, בפשטות ללא דופי,

שאני אוהב אותך כמו יין.

היית מבינה ולוגמת עימי,

כי היין אומר אהבה, בלי מילים.

 

אך כל זאת עוד חזון למועד,

כי עכשיו בפנינת המזרח התיכון,

חשובות מלחמות וכלי זין, מדם ענבים של שעות בין ערביים.

ובדיוק בגלל זה, כדי להיות מובנים,

אנחנו נאלצים להגיד "אהבה", בכל פעם שמנסים לתאר פה כוס יין.

"לא מסונן" – בלוג יין חדש.

אתם מוזמנים וברוכים הבאים תהיו לבלוג היין החדש שלי- "לא מסונן".

תמצאו בו מגוון די רחב של נושאים, שחלקם לפחות עשויים לדבר גם אליכם. אם יין מדבר אליכם כפי שהוא מדבר עימי נמצא שפה משותפת, אבל גם אם לא, אני מתכוון לקחת יוזמה ולהיות הגוגל טרנסלייט שלכם משפת הענבים לשפה העברית.

אני יודע מה אחדים מכם חושבים… בלוג יין, זה הכי פלצני.

דווקא אתם תמצאו שאפשר לכתוב על יין אחרת, בגובה העיניים, בלי התנשאות ויומרה, אבל גם בלי פשרות ברמת המקצועיות, כי אני מאמין שיין מדבר לכולם (גם עם אלה שטרם מצאו את היין אליו הם מתחברים), כי יין מדבר על הכל ובדיוק בגלל זה הוא יכול לדבר עם כולם.

עד כה עשיתי את זה בפייסבוק, ב-VIVINO, באינסטגרם ובמספר מגזינים, בכל פעם שלא הצלחתי להתאפק והייתי מוכרח לפרסם. מעתה אעשה את זה כאן, ב- https://lomesunan.wordpress.com

אתם יכולים לעזוב את הטקסט ולקפוץ לבקר ולקרוא, אך אם אתם זקוקים לעוד כמה פרטים, אז אענה עבורכם על כמה שאלות:

 

למי אני כותב?

הכוונה היא לכתוב לכולם. נכון שאי אפשר יהיה לכתוב את אותו הדבר לכולם, אז חילקתי את הבלוג לקטגוריות שמאפשרות לכם לברור ולקרוא רק את מה שמעניין אותכם.

 

למה אני כותב?

א. כי יש לי מה להגיד.

ב. כי אני נהנה מכתיבה.

ג. כי יש לי מה לתרום.

ד. כי אני רוצה לחלוק.

 

מי אני?

קוראים לי שחר זיו ואני אוהב יין.

כל כך אוהב יין, עד שהוא הפך מרכיב מרכזי בחיי בשני העשורים האחרונים.

במהלך השנים שימשתי בתפקידים רבים ומגוונים. שיווקתי, הדרכתי, ניהלתי, לימדתי, הרצתי, יעצתי, קידמתי ושתיתי יין עבור לא מעט יקבים, עקבתי אחר הענף המתפתח הזה ותרמתי ככל שביכולתי על מנת לסייע לו לגדול. אני לא מתכוון לחדול.

היום אני מנהל וטועם עבור רשת חנויות יין, המתמחה ביינות כשרים, בהתמקדות ביקבים ישראלים ובדגש על הטובים שביקבי הבוטיק. אני לא מפרסם בבלוג את מחלקת היין המופלאה אותה בניתי.

 

איך אתם יכולים לעזור?

מאחר וזהו בלוג פרטי, נטול מימון חיצוני וכוונות מסחריות, אתם מוזמנים להפיץ, לשתף ולהגיב כמה שיותר.

 

מקווה שאצליח לענג אותכם, לעצבן אותכם, לגרום לכם לצחוק, לבכות ובעיקר… לא להישאר אדישים, וללגום עוד כוס יין.

איזה יין, אתם שואלים? אל תדאגו, בהמשך גם יהיו המלצות.

 

לחיים!

שחר זיו.

איזה יין נשתה?

 

איזה יין נשתה?
אולי לבן ופריך,
שיעורר ויתאים גם לכל מה שצריך,
גם לבוקר, גם לבין הערביים,
העיקר שיתאים גם לשניים.

איזה יין נשתה?
אולי אחד ששמרנו הרבה זמן,
אחד שתכננו לפתוח במועד מתוזמן,
והרי כל עוד אנו יחד,
זה תמיד מתאים, תמיד מיוחד.

אז איזה יין נשתה?
אולי את ההוא, המתוחכם, השווה.
שישאיר את שנינו ערים כל הלילה,
מדברים גם עלינו, גם עליו,
נותנים לו לשיר, את השיר של הסתיו.

איזה יין נשתה?
אולי ויונייה או מורבד(ר) או רוזה,
או שאתה שוב מעדיף קברנה?
העיקר שיהיה די יבש,
כי הרי מתיקות תתגלה בהמשך.

אז איזה יין נשתה?
אולי יין וורוד, אולי יין לבן,
וההוא במקרר כבר מוכן.
אולי תבחרי אותו את,
אולי את ההוא שיתאים לשאריות מערב שבת.

אז איזה יין נשתה?
אולי את ההוא שעושה מצב רוח,
שהמליצו עליו כמתאים לאירוח.
את זוכרת? ההוא שטעמנו ביקב,
בסיור בכרמים, בקרירות של הערב.

אז איזה יין שותים?
נו, תחליט כבר אתה,
הדיון הזה עשה אותי צמאה.
את יודעת, ביננו, זה לא כל כך חשוב,
העיקר שנשתה ונאהב שוב ושוב.