האם יין יכול לרגש גם את מי שטעם כבר הכל?

זהו טקסט ששלחתי ליינן, שאת היינות שלו טעמתי עבור דוכן "אוצרות יין", שיציג יינות נבחרים של יקבי בוטיק מובחרים, בתערוכת היין "סומלייה 2019", שתערך בסוף החודש.
כתבתי אותו אחרי שטעמתי את היינות שהוא מייצר.
אני לא חושף את שם היינן והיקב, מפני שאני שומר את ההפתעה למבקרים בתערוכה (אח"כ אתם תקראו עליו בתקשורת וגם פה בבלוג)
 
וככה כתבתי לו:
היי XXX (השם שמור במערכת)
טעמתי את היינות.
אני חושש שרוב הקהל לא יצליח לזהות את הניואנסים המסתתרים ביינות שאתה מייצר, אבל אני גם מקווה שחלק מהמבקרים דווקא כן.
(שימוש בדיקנטר יעזור גם לטועמים הפחות מנוסים להיחשף למה שאני מתכוון)
 
טעמתי שני יינות המתחזים ליינות חסרי תחכום, אבל השפה המשותפת של שניהם חושפת איזשהו סוד ששניהם מסתירים.
לא יודע אם זה הכרם, היינן, השמרים או שילוב כלשהו של חלקם או כולם (זו לא החבית, בזה אני די בטוח), אבל יש שם משהו..
 
שני יינות "קשוחים" לכאורה, שלא לגמרי מצליחים להסתיר… עדינות ומגוון רחב מאוד של רבדים ותתי רבדים ארומתיים.
 
לפעמים אני לא בטוח אם אני מדבר על היין או על היינן, כשזה קורה זה בדרך כלל בגלל שאין מחיצה של ממש ביניהם.
אז… נחשפת, אתה לא באמת קשוח או פשוט… רואים אותך (דרך היין).
ידידי היקר, יהיה לי הכבוד והעונג למזוג את היינות שלך במתחם "אוצרות יין" בתערוכת סומלייה הקרובה.
 
אם אתה מעוניין- אני יותר.
 
שלך,
שחר זיו.
"אוצרות יין"
20190101_233322

שיר היינן.

 

מחפשים שורשים בגפנים ותיקות,

מאתרים בזנים מוכרים זהויות .

מנסים להבין מה אנחנו רוצים,

בתוך עולמות חדשים וישנים.

 

מאתרים כרמים, נוטעים נוספים,

פילוסופיית גידול להנחיל מנסים.

מגיעים אל הכרם, לא רק בעונה,

ועוקבים אחרי כל עלה, כל אשכול, כל קנה.

 

מתעמקים במדע, במחקר, בדיוק מדידות,

מאתרים יציבות בסוגי קרקעות.

מייחסים את הכל למקום, לאקלים, לשנה,

בעיקר בנקודות בהן כשל המדע.

 

בוחרים חביות, ושמרים ותפיסה,

מקווים שהכל יסתדר בתסיסה.

מביאים תוצאות, מחפשים הכרה,

עוד לפני שאפשר להסביר מה קרה.

 

מתווכחים על טיבו של בציר השנה,

אך אין כל ספק שזו  די טובה.

קורעים את התחת, בוצרים ברינה,

השריטות מהכרם, סימנים של גבורה.

 

אך בלילה לפני השינה,

בעוד החלום בחבית לקראת הגשמה.

סופקים שתי ידיים, כשאין איש בסביבה,

ופונים לאל דמיוני, בתקווה שישמע.