אני עומד להרגיז לא מעט אנשים ולצאת בהצהרה שעלולה לזעזע את אמות הסיפין של תעשיית הקורסים ובתי הספר שהפכו בשנים האחרונות לספקי התעודות, שבלעדיהן אינך יכול להיכלל ברשימת האנשים אשר רשאים לדבר על יין, כביכול ללא ידע מקדים.
שהרי, איך תוכל לבטא את רשמיך על יין זה או אחר בלי שיש ברשותך את הכלים המקובלים והידע להבדיל בין פיאמונטה לבורגון? אם אינך זוכר בע"פ את רשימת הריחות והטעמים המאפיינים את היינות המופקים מענב המולינרה או את זה המתקבל מהרכב הזנים האופייני של חבל הלואר הצרפתי?

התמונה באדיבות: Free Stock photos by Vecteezy

אז זהו ש…
אינך צריכ.ה ללמוד דבר, יש ברשותך את כל הידע הדרוש.

יש ברשותך חמישה חושים, יש הטוענים שישה.

ואת כל עולם המושגים.

אמנם אלה אינם מבוססים על ה"שפה הנכונה", אבל הם מעוגנים במכלול הידע שצברת בכל התחומים בהם נגעת בתחום עיסוקך, תחביביך, הספרים שקראת, השירים שאהבת, המחשבות בהן הגית, השיחות בהן השתתפת והרעיונות אותם אימצת והפכו לחלק ממך.

לפני זמן מה שוחחתי, עם כוס יין כמובן, עם אדם שהתאהב ביין ואת הידע שצבר עד כה הוא עיבד דרך מכלול הפילטרים שעיצבו את אישיותו. הוא תמלל את התובנות שלו-עצמו בשפה שאנשי יין כמותי אינם רגילים בה.

השפה בה השתמש היתה כמעט גסה, לא מהוקצעת, שמעו בה את חיכוך גלגלי השיניים של מוצר מכאני בשלב אב טיפוס, כמעט פרימיטיביות בהתגלמותה.

זה היה לא פחות מקסום.

הוא לא הראשון שהצליח להרשים ולהעשיר אותי באופן בו הוא מתאר את מכלול החוויות שהיין מעניק באמצעות טקסט או מלל המחייב מחשבה וקשב לעולם שונה מזה בו אני דר; זה קורה לי עם א.נשים המחוברים לעולמות תוכן שונים משלי, ובכלל זה נשים, מוזיקאים קלאסיים, מהנדסים, א.נשים צעירים ואנשי רוח, שאינם בהכרח אקדמאים.

ואם הייתי צריך להגדיר אותם בשתי מילים, אבחר ב- "אנשים חושבים".

ליין יש עצמה משל עצמו, היא ניזונה מהקרקע, הטבע והטרואר, מהאדם היוצר וממכלול התהליכים הכימיים והביולוגיים שהופכים אותו להרבה יותר מסתם נוזל.

הוא למעשה נמצא מולך, מוכל זמנית בכוס וחשוף להשפעות חמצן ומזג רוחם של הסובבים, הוא מהווה, אם תבחרו בכך (ויש שיאמרו שגם אם לא) סוג של "מפתח קסמים".

קצת נמאס לי לשמוע שלהגיד על יין שהוא "רך" זה פחות מתאים מלומר שהוא "נגיש", אם את.ה חווה אותו כ"רך", אז הוא רך.

התמונה באדיבות: Free Stock photos by Vecteezy

אשמח לתיאורים כמו: "פוגש את החיך כמו בוכנה חמה עטופה בשמן מנוע טרי" מפיו של מכונאי רכב, ל-"מענג את אפו של החתלתול של שרדינגר" של פיזיקאי, כמו גם ל-"מזכיר לי את ריח הבישולים של סבתי המנוחה" ואפילו- "ניחוחות נוסטלגיים של ילדות שלא היתה", אם זה מתאר את מה שאתם.ן מרגישים- זה נכון! ואם זה אותנטי- זה הכי מדויק שאפשר לבקש.

היין הזה, על אף שהוא תמים למראה, פותח דיאלוג רב מימדי, בינך לשותפיך לבקבוק, ובינך לבין עצמך. הוא מעורר בך תגובה רגשית, אינטלקטואלית, עצבית, אפילו רוחנית.

את.ה אוהב.ת אותו, שונא.ת, מתרגש.ת, הוא מעורר בך דחיה או תחושת התעלות, הוא מאפשר לך לבטא את ערכיך, דעותיך, ידענותך, מאווייך, רגשותיך הצפונים, אתם אולי חושבים שאתם מדברים רק על יין, אז הפתעה- הקשיבו לעצמכם.ן, אתם.ן מבטאים את מהותכם באמצעות שליח לא מאוד תמים.

זה בדיוק כמו לעמוד מול יצירת אמנות ולהגיד מה אתם חושבים ומרגישים, בהבדל אחד- היצירה הזאת, מרגע שלגמת, היא חלק ממך.

את.ה כבר מבינ.ה אותה, במסגרת הכלים העומדים לרשותך.

Having said that,

הטקסט שקראת עד כה אינו עומד בסתירה ללמידה דידקטית, אימוץ ה"שפה המקובלת" או אף למידה של שפות נוספות. (וכאלה יש רבות)

אם את.ה מעוניינ.ת לשוחח באיטלקית שוטפת עם זמר אופרה איטלקי- כדאי ללמוד איטלקית, אבל אני די משוכנע שגם אחרון הסופרנים שולט בשפה האנגלית די והותר כדי לאפשר שיחה מלאה והחלפה של רעיונות ודעות.
נכון הדבר גם ליין- הייננ.ית והסומלייה ישמחו לשמוע את דעתכם ולהעשיר את עולמם באנלוגיות והדימויים המגיעים מעולם המושגים שלכם.ן, זה ישרת ויענג אותם הרבה יותר משיחה מתאמצת על טמפרטורת התסיסה, שם הקלון, סוג השמר והמאפיינים הקלאסיים של הזן. בחומר הזה הם כבר שולטים. את השיח אודות היין ניתן ליישם במספר רב של דרכים.

אבל גם אם נפלה החלטה בדבר קורס מקצועי, קבלו ממני טיפ לסיום- אל תשכחו את עצמכם.ן בהתמזגות עם התמונה הגדולה.

כי כמו שנאמר בתחילת הטקסט הזה- השנים שחלפו מרגע לידתך כבר סיפקו לך לא מעט כלים.